חכמה מעשית נגד טמטום הפקיד.

אני כותב את המילים האלה ואני רותח.
אבל לא נורא, אני אוטיסט וגם ברגעים האלה, מדע קודם לכל.
הזמינו אותי להרצות בסמינר במלון. זה קורה לפעמים.
אמרו, אשתי האהובה, תמיד מתלווה אלי, אבל לפני כחודש, התארח לחיינו יוסף הקטן, אז גם אותו לקחנו.
כך, אחרי הרצאה בבאר שבע בצהריים, המשפחה הקטנה עזבה את הדרום לכיוון יערות הכרמל, שעתיים וחצי של נסיעה.
הגענו ב-20.30 למלון יפה. בקבלה היו נחמדים, נתנו לנו את החדר שהוזמן למעננו, שמנו את חפצינו בחדר והלכנו לחדר אוכל. שם קיבל אותנו בחור נחמד שאפנה אותנו למזנון מפואר.
ואז….
הפקיד הממוצע, האידיוט ההורס חברות אנושיות שלמות, ,אמר לנו ״רגע, איך הכניסו אתכם לפה, אסור תינוקות!״.
מכוון שאני אוהב הומור, ישר צחקתי… כן, אני לא טוב בלקרוא בני אנוש…
ואז שאלתי, ליתר ביטחון אם הוא רציני. ואז הפוץ ה-״הולך על פי הנוהל״ ציין שכן ושעלינו לעזוב את המלון.
הסברתי לו שבאירופה, בתקופה שהוא היה מאוד אוהב, היו גם נהלים מסוימים כגון ״כניסה אסורה לכלבים וליהודים״ או שהיו מדינות בהן היו אזורים ללבנים ואזורים לשחורים, וציינתי בפניו שאף פעם לא שמעתי על מקום בו אני לא יכול להיות עם התינוק שלי.
אבל מי אני שאשנה את הנוהל של בית מלון?
אז ככה, ב-22.00 בלילה, אחרי נסיעה מתישה ותינוק, נזרקנו לקיבינימט באמצע שומקום (למי שלא מכיר, יערות הכרמל, זה מדורג 13 בחורים בארץ).
למה אני כועס למעשה? הרי יש לכל מקום נוהל ומדיניות משלו, זו זכות.

בהתחלה נורא הפריע לי שאינני יכול להיות עם התינוק שלי איפה שבא לי. ואז קלטתי שלמעשה זה לא מה שמעצבן אותי.
כאזרח וכאוטיסט, אני אוהב חוקים ונהלים, זה דבר שמאפשר לנו לחיות ביחד. ובואו נודה, הילדים שלנו כל כך בלתי נסבלים שמקומות בהם אין ילדים, זה דווקא כיף.
אז מה לעזאזל הפריע לי פה?!
לאורך השנה אני מרצה בכמה נושאים כולל על קורות חיי. למי שלא יודע, צמחתי בתוך משפחה של צ׳חצ׳חים אלימים שכיסחו לי את הצורה עד כדי שהעדפתי להיות הומלס בגיל צעיר מאשר להמשיך לבלות איתם. תגידו, איך ילד עם רקע כזה, וגם עם ייחודיות נוירולוגית (אני אוטיסט), בכל אופן נהפך לאדם כמעט שפוי שמתפרנס, מתחתן, מביא ילדים וכו׳?
זה בזכות אריסטו (לא הכדורגלן, השני).
למעשה לא בדיוק בזכות אריסטו אלא בזכות משהו שהוא גילה בכם, בני אנוש. החכמה המעשית: היכולת שלכם להגדיל ראש, היכולת לעשות את הדבר הנכון אפילו כשזה לא כתוב בפרוטוקול.
מדענים בדקו איך באמת אנחנו מפעילים את חכמתו המעשית של אריסטו (pratical wisdom, Barry Schwartz). כך גילו שלא משנה מהי העמדה שלנו בחברה, מהו המעמד, יש לנו מצפן פנימי שתמיד אומר לנו מה נכון לעשות אפילו אם אנו לא מכירים את כל החוקים בעל פה. החוקרים גם גילו שאין דבר שגורם לנו יותר להיות לא מוסרים מאשר הוספת נהלים וחוקים לבעיה חדשה.
החברות מסתמכות על אמון ועל היכולת של כל אחד מאתנו להפעיל את חכמתו המעשית של אריסטו. לאורך כל החיי, פגשתי אתכם, אנשים טובים, ומבלי שיהיה כתוב בשום מקום, עשיתם את הדבר הנכון והצלתם אותי. זו החכמה המעשית עליה אריסטו דיבר.
אבל ב-17.11.19 ביערות כרמל, פקידים קטנים, לא בגלל התפקיד שלהם אלא בגל חוסר היכולת שלהם להפעיל את החכמה המעשית שהופכת אותנו למתורבתים וחברתיים, זרקו זוג צעיר ותינוק באמצע הלילה כי כתוב בפרוטוקול.
חבורת אידיוטים בנוסח ״למה שאפעיל את המוח, הכל כתוב״.
בקיצור, אל תלכו ליערות הכרמל, הם פועלים רק על פי הנוהל…

שלכם,
מורדי (הכועס, מאוד כועס)